בן אליהו ומרים. נולד בעיצומה של מלחמת-הקוממיות ביום ט' באדר ב' תש"ח (20.3.1948) בטבריה. סיים את לימודיו בבית- הספר התיכון בקיבוץ גינוסר. מטבעו היה שקט וצנוע. בקטנותו אהב לצייר ולקרוא הרבה וכאשר גדל אהב מכונאות ובסבלנות מרובה טיפל בהרכבת מיני מכונות, כגון: טיסנים ועוד כלים עדינים. הצטיין בלימוד מכונות מקצועיות. לצה"ל גויס בנובמבר 1966 והוצב לשריון - ובהתגייסו התחיל להרגיש את המרחק מביתו, כי בן מסור ואוהב היה ובכל חופשה הרגיש רגשי-אושר. היה עדין-נפש בהתנהגותו ותמיד הודה על כל דבר. מפקדיו היו מרוצים ממנו, כי היה חייל טוב, מסודר וממושמע. את שירותו קיבל בשמחה, כי מאד רצה לצאת להגן על המולדת, על משפחתו ועל ביתו. במכתב שנשלח הביתה לפני צאתו לקרב הביע את תקוותו שיתגבר על כל הקשיים ויוכל לעמוד מול הסכנה. עוד הוא בשירות-חובה, פרצה מלחמת ששת הימים, וביום הראשון לקרבות, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), נפגע מפגז שחדר לטנק שלו, בקרב שנערך באל-ג'ירדי, כשהוא בראש הפורצים קדימה, ועל-אף היותו על סף איבוד ההכרה, המשיך להילחם עד רגעיו האחרונים. לאחר-מכן צוין לשבח. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת- עולמים בבית-הקברות בקיבוץ גינוסר, אשר בו גדל והתחנך. מטעם המשק הוצאה לאור חוברת לזכרו בשם "גיורא" ביום-השנה הראשון לנפלו. שמו הונצח בספר "חשופים בצריח" של ש' טבת. ב"כנרות", דו-ירחון של המועצה האיזורית עמק-הירדן, הועלה זכרו.